אלדן תחבורה בע"מ נ' דנינו ואח'

פסק דין

רקע התביעה

בפניי תביעה ע"ס של 4,824 ₪ וביסודה תאונת דרכים מיום 16.10.11, כאשר לפי עמדת נהג התובעת הוא נסע עם רכבו ברח' רשי בקרית מלאכי בכביש מרכזי דו סטרי. לשיטת התובעת, הנתבע 1 שנהג עם רכבו יצא מחניה, חצה את הנתיב הנגדי על מנת להשתלב בנתיב נסיעתו של נהג התובעת, התנגש ברכב התובעת וגרם לנזקים המתוארים בכתב התביעה.

הנתבע 1 מודה בטופס ההודעה מטעמו באחריותו לתאונה, אלא שבמסגרת הדיון היום, בית-המשפט התבקש לבחון קיומו של אשם תורם כנגד נהג התובעת וזאת בהתבסס בין היתר על העובדה שטרם התאונה נהג התובעת ראה את הנתבע 1 חוצה את נתיב הנסיעה הנגדי ועל כן מצופה היה ממנו לעצור את רכבו בכדי לאפשר לנתבע 1 לעבור. הנתבעים גם חולקים על נזקי התאונה בהתאם לחוות דעת התובעת.

דיון ומסקנות

לאחר עיון בכתבי הטענות, בתמונות הנזק של רכב התובעת והתרשמותי מעדותם של העדים – הגעתי לכלל מסקה כי אין בידי לקבל עמדתם זו של הנתבעים. לצורך כך אפנה לעדותו של הנתבע 1, אשר העיד כי יצא מחניה מתוך כוונה לפנות שמאלה בעוד שנהג התובעת נסע בנתיב הראשי אלא שלשיטתו של הנתבע 1 כמפורט בעמ' 2 שורה 23 לפרוטוקול הדיון עובר להתנגשות שבין הרכבים הוא לא ראה את נהג התובעת קודם לכן. משמעות הדברים היא שלכל הפחות הנתבע 1 לא אפשר את זכות הקדימה של נהג התובעת בכביש שכן אילו כך היה עושה או מתכוון לעשות לכל הפחות היה מבחין ברכב התובעת הבא מימין. יצוין כי הנתבע 1 שינה גרסתו פתע ביחס לאחריותו לה במעמד הדיון כאשר טען בעמ' 2 שורה 25 לפרוטוקול כי התאונה ארעה טרם שהגיע לנתיב נסיעת התובעת, היינו, במסלול נסיעתו. משמעות הדבר היא שנהג התובעת סטה עם רכבו אל עבר נתיב נסיעת הנתבע 1 ולא להיפך אלא שטענה מעין זו באה לעולם כאמור במעמד הדיון בלבד ובוודאי שאינה תואמת את הודאת הנתבע 1 בטופס ההודעה בדבר אחריותו לתאונה. זאת ועוד, בהתאם לשרטוט האירוע התאונתי המופיע בטופס ההודעה מטעם הנתבע 1, ניתן לראות בבירור שרכב התובעת צוייר כשהוא מקביל לרכב הנתבע 1, במסלולו ולא בסטייה ממנו.

באשר לשאלה האם נכון היה מצידו של נהג התובעת לעצור כאשר ראה את הנתבע 1 לקראת חציית הנתיב המקביל לו, דעתי היא שבמקרה זה לא היה מקום לכך, שכן אני למד מעדותם של הצדדים שהגם שרכב הנתבע 1 חצה במעט את המסלול הנגדי, עדיין מדובר היה בחציה חלקית, דבר אשר אפשר רעיונית לנהג התובעת להמשיך עם רכבו ישר, ובוודאי שאין לצפות מרכב הנוסע בכביש ראשי לבלום את רכבו על מנת לאפשר לרכב החוצה נתיב זה לעבור, מקום בו אין ציפייה להתנגשות שכן להבנתי טרם שנהג התובעת ראה את הנתבע 1 לראשונה הוא טרם השלים את חציית הנתיב הנגדי לקראת מעבר למסלול נסיעתו של זה.

בהקשר לכך אציין כי גם נזקי רכב התובעת מדברים בעד עצמם, שכן בהתאם למיקומם ברכבה באיזור הכנף השמאל הקידמית, וצורתה של הפגיעה כמכת מעיכה חדה ואופקית, ניתן לקבל את עמדתו של הנהג מטעמה כי המפגש בין הרכבים ארע באופן פתאומי, דבר שאילץ את נהג התובעת לסטות עם רכבו ימינה ולמנוע בכך תאונה קשה יותר.

באשר למחלוקת לעניין הנזקים – הנתבעים השאירו נושא זה לשיקול דעת בית-המשפט. המחלוקת נוגעת לשאלת נחיצות החלפת הפנס שמאלי קדמי של רכב התובעת מקום בו על פניו נפגעה הכנף השמאלית בלבד. הנתבעים לא טרחו לזמן את השמאי מטעם התובעת לחקירה נגדית בעניין זה, מה גם שעל פניו ניתן לקבל צורך בהחלפת הפנס על יסוד עיון בתמונות נזקי רכב התובעת לבדן שכן הללו מלמדות כי קיימת גם מכת מעיכה בצמידות לפנס, אשר גרמה לו נזק פנימי, דבר המתיישב עם תמונת השמאי המחזיק את הפנס המופנה לעדשת המצלמה לפיה פנים הפנס נמעך והותיר אחריו קרע פנימי.

בנסיבות, אני מורה כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את סך הנזק הישיר בגין התאונה ועלות שכ"ט שמאי מטעמה בסך 4,824 ₪, בצירוף הצמדה למדד מיום 29.1.12 (מועד פירעון התשלום בהתאם לחשבונית המס מטעם התובעת), שכ"ט עו"ד ע"ס 1,250 ₪, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר העד מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין בדואר לצדדים.

ניתן היום, ה' תשרי תשע"ד, 09 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.